תכלת דומה לים
לצבע התכלת יש מעמד ייחודי ביהדות. הוא קשור למצווה מרכזית, למשמעות סמלית ולבגדי הכוהנים ולאריגים ששימשו למשכן ולבית המקדש. מצוות ציצית מחייבת את בני ישראל להוסיף פתיל תכלת לגדילי הטלית. צירוף המילים "פתיל תכלת" נאמר על ידי יהודים מדי יום בתפילת "שמע ישראל".
גם התכלת וגם הארגמן שימשו במשכן ובבית המקדש, ושניהם נוצרו מבלוטות חלזונות. ואולם הם נבדלו זה מזה בתפקידם ובמעמדם הרוחני ביהדות. על פי המסורת היהודית, צבע התכלת נושא משמעות רוחנית ונועד להזכיר לאדם את מלכות האל: "מה נשתנה תכלת מכל הצבעונין? מפני שתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לאבן ספיר, ואבן ספיר דומה לכיסא הכבוד" (בבלי, חולין, פט ע"ע). בקבלה התכלת מזוהה עם ספירות החוכמה והמלכות. צבע הארגמן (אדום־סגול עמוק) מדומה במקורות היהודיים ליין, לדם קרוש ולאבן אחלמה. הוא נזכר כסמל לעושר, למלכות ולהדר. חז"ל נמנעו לעיתים משימוש אישי בלבוש ארגמן כיוון שהצבע האדום סימל בעיניהם את מלכות רומי ("אֱדוֹם הרשעה").
עדי שלח
אוצרת המוזיאון הימי הלאומי