דם - כסף - אוניות | הסכם השילומים עם גרמניה כמנוע צמיחה של צי הסוחר הישראלי

בינואר 1952 סערו הרוחות במדינת ישראל הצעירה. על הפרק עמדה שאלת הבחירה להיכנס למשא ומתן עם גרמניה המערבית בנוגע להסכם שילומים - מהלך שנועד לפצות את המדינה בעקבות קליטתם של כחצי מיליון ניצולי שואה, וכן להשיב קצת מן הרכוש שאבד לעם היהודי במהלך שלטון הנאצים. 

לנגד עיני המצדדים בהסכם עמדו הקשיים הכלכליים העצומים שעמם התמודדה המדינה בעקבות מלחמת העצמאות וקליטת רבבות עולים מאירופה ומארצות האסלאם, רובם מחוסרי כול. המתנגדים, מימין ומשמאל, ראו בהסכם מתן מחילה בפועל על פשעי הנאצים. העימות היה סוער, על סף האלימות, בתוך הכנסת, בתקשורת וברחבי הארץ. 

לבסוף ההסכם אושר ברוב של 61 קולות ונחתם ב־10 בספטמבר 1952. גרמניה המערבית התחייבה לספק סחורות ושירותים בשווי 3.5 מיליארד מארק גרמני בין השנים 1965-1953. לצורך ביצוע ההסכם הקימה ממשלת ישראל את "חברת השילומים", שעסקה ברכישה ובהעברה של הסחורות והשירותים לגורמים הכלכליים השונים במשק. 

לכספי השילומים נודעה חשיבות רבה בהתפתחות הכלכלה הישראלית, והם תרמו באופן מכריע להתפתחותו של צי הסוחר הישראלי. חלק ניכר מכספי השילומים, כ־17%, שימש להזמנת 49 אוניות חדשות עבור צי הסוחר. "צים" רכשה 37 אוניות והפכה מחברת ספנות קטנה לגורם כלכלי מוביל, בעל צי אוניות חדיש ברמה בינלאומית. חברת "אל־ים" רכשה שמונה אוניות וחברת "עתיד, קווי הים התיכון" רכשה ארבע אוניות.

תוצאת ההסכם הייתה בנייתו של צי הסוחר הישראלי. לצד רכישת האוניות חל גידול בכמות המועסקים בספנות ובהיקף הסחורות שהגיעו לארץ בספינות ישראליות. נרכשו גם ספינות דיג ונבנו בארץ אוניות נוספות מחומרים שנרכשו בכספי השילומים. גם הנמלים עברו התייעלות משמעותית ותפוקתם גדלה הודות לרכישת מנופים, עגורנים ומבדוק צף. 

התצוגה החדשה כוללת דגמים של מספר אוניות שילומים של "צים", שנועדו לשימושים שונים: דגן, האונייה הראשונה שנתקבלה במסגרת ההסכם, שימשה למטען, וגם עמפעל שימשה למטרה זו. האוניות ישראל וציון נועדו לשימוש מעורב של נוסעים ומטען, ואילו ירושלים הייתה אוניית נוסעים. האונייה הר גלעד של חברת "אל־ים" שימשה להובלת מטען כללי וקירור. עוד מוצגים בתערוכה רגעים היסטוריים בסיפוריהן של האוניות, כפי שאלו תועדו ביומני החדשות, בתצלומים, בעלונים פרסומיים ועוד. 

התצוגה מאירה פרק משמעותי מסיפורה של הספנות הישראלית, כחלק מהמהלך של המוזיאון ליצירת תערוכה רחבת היקף שתתמקד בישראל כמדינה של ים.

הקמת התצוגה התאפשרה הודות לתרומה של צים שירותי ספנות משולבים בע"מ

עדי שלח אוצרת המוזיאון הימי הלאומי