שירת הים

הים הוא דימוי וסמל רב-פנים המלווה את החוויה האנושית מקדמת
דנא. הוא ניכר באוצרות התרבות שהניחו אחריהם הדורות הקודמים,
ומעורר אסוציאציות מיתולוגיות, היסטוריות, ספרותיות, אמנותיות
ודתיות. ככוח טבע רב עוצמה, הים הוא מקור לחיים ולעונג, אך גם
מקום מאיים ומסוכן, שמרחביו מתפרסים בין טריטוריות, ובמעמקיו
האפלים חבוי עולם הדממה, המעורר את הדמיון האנושי והוא גם משל
לתהומות התת-מודע.
הים התיכון קשור להיסטוריה הישראלית-היהודית ולאירועים מכוננים
בתקופה המודרנית. מוקדים ימיים אחרים הם הכנרת, ים המלח וים
סוף, הנושאים אף הם מטענים תרבותיים וסמליים. הים והנמל הם
גורמים מרכזיים בנופה של חיפה, וקשורים להווייתה העירונית. נמל
חיפה הוא מקור פרנסה חשוב המשפיע על העיר וסביבתה, וחופי
הרחצה והטיילת לאורך החוף הם מוקדי בילוי לתושבי העיר. המוזיאון
הימי הלאומי והמכון לחקר הימים והאגמים, מוזיאון ההעפלה וחיל
הים נמצאים בסמיכות לחוף הים ומעידים על מקומו של הים בתודעה
המקומית. תודעה זו גם ניכרת בשמות השכונות “בת גלים“ ו“עין
הים“, השוכנות בקרבת החוף.
אוספי מוזיאון חיפה לאמנות והמוזיאון הימי הלאומי מכילים כמאתיים
עבודות באמנות מודרנית שיש להן זיקה לנושא הים. העבודות בציור,
ברישום, בהדפס, בצילום ובווידיאו ארט התקבלו למוזיאונים מאז
היווסדם בתחילת שנות החמישים של המאה שעברה. בתערוכה מוצג
מבחר מיצירותיהם של אמנים ישראלים מאוספי המוזיאונים, המצביע
על העניין שגילו בנושא הים בהקשריו השונים. נראה בתערוכה
התרשמויות ישירות ופיוטיות מנופי ים ונמל, הסתמכות על מקורות
ספרותיים והיסטוריים, והתייחסות לים כסמל קיומי, פוליטי או אישי.
מטרת התערוכה לחשוף את הגיוון בעבודות משנות השלושים של
המאה העשרים ועד השנים האחרונות.