התל ואני
תערוכת האמנות הקבוצתית "התל ואני" בוחנת את תל שקמונה ומגיבה לנוכחותו יוצאת הדופן במרחב העירוני. התערוכה כוללת עבודות המתייחסות ישירות לחוויית השיטוט והשהייה בתל ובסביבתו ולמשמעותו כאתר ארכיאולוגי. לצדן מוצגות יצירות שעוסקות באופן מופשט יותר בקו החוף ובקשת הצבעים הייחודית שבין התכלת (כחול־סגלגל) לארגמן (סגול־אדמדם). העבודות נעות בין דו־ממד לתלת־ממד, בין שימוש בבד ובנייר, ועשויות בטכניקות של צילום, ציור, פיסול ואריגה. הן מעוררות תחושה גופנית כמעט של הנוף, על יופיו ופגיעותו – במגעו עם האוויר, האור, המלח, המים והזמן החולף.
התל ממוקם בגן הלאומי שקמונה, בעיבורו של פארק עירוני המשמש שמורת טבע ימית וחופית. רבים מתושבי העיר פוקדים את הפארק כחלק משגרת חייהם לשם פעילות ספורטיבית, בילוי משפחתי, רחצה ודיג. במעבר חד מהכביש הראשי הסואן, הצעידה בשמורה והטיפוס על התל מציעים סדרת מבטים מרתקת: לרגע התל חוסם את קו האופק, וברגע הבא נגלה מפסגתו ראש הכרמל הגולש אל המים. ברצועת הנוף הצרה הצמחייה משתנה בהתאם לעונות השנה – עשביית הקיץ הצרובה מתחלפת באיטיות לניצני סתיו של פרחי חוף, לעשב רענן ולפריחה אדומה בחורף ובאביב, ואז למשטחי עדעד סגולים.
כל החושים מתעוררים בסביבת תל שקמונה. הרחש המונוטוני של הגלים מתמלא בבת אחת בציוצים של ציפורי שיר, חלקן נדירות. בלב העיר מכים פתאום בנחיריים ריחות של עשב ושל ים. מגע האוויר מלוח, ומפתה להשתכשך בבריכות שבמדפי הסלע. בשעת שקיעה נראים מהתל חזיונות מרהיבים שצובעים את השמיים. בסמוך אליו נמצא גם מבנה אדריכלי אחד, מסקרן ומסתורי, המשמש מכון למחקר מדעי של האגמים והימים בישראל.
אתם מוזמנים להצטרף אלינו למסע לגילוי מקרוב של המקום ולהתחבר לתל שקמונה שלכם.
אמנים משתתפים:
איריס סינטרה, אורית סימן טוב, יוסף כהן, יעל הרניק, יגאל פליקס, הלן רוקר
עדי שלח
אוצרת המוזיאון הימי הלאומי